Skip to main content

סיפורה של כוספא: על שוק כוספת הסויה - אבי מנוחין - מנכ"ל


eggs_news

 

סיפורה של כוספא: על שוק כוספת הסויה

סגירתו של מפעל שמן חיפה משאיר רק מפעל אחד לייצור כוספת סויה בארץ ולכן בתחום זה תסמן 2021 את השנה בה התלות בייבוא הפכה משמעותית

מאת: אבי מנוחין, מנכ"ל תדמיר

בסוף חודש פברואר השנה נסגרו שעריו של מפעל שמן בחיפה, המוכר כמותג "עץ הזית" והוא עבר לייבא שמנים תחת המותג. לסגירה זו השפעה מהותית על ייצור כוספת הסויה בארץ, משום שכוספת הסויה היא החומר הנותר לאחר מיצוי השמן מפולי הסויה. רק 18% מפולי הסויה הם שמן, מכאן שכוספא מגיע ל-79% והיא התוצר העיקרי הלכה למעשה של המפעלים. כוספת הסויה היא מקור חשוב לחלבון בתזונת חיות המשק.

עם סגירת המפעל נותר בארץ רק מפעל אחד, סולבר, שלמעשה לא הוקם לייצור כוספא אלא לייצור תחליף חלבון לשימוש בני אדם ולאחר שינויים מסוגל היום לייצר לא יותר מאשר כ-40% מתצרוכת כוספת הסויה בישראל, שעומדת על ממוצע חודשי של כ-40 אלף טון. המשמעות העיקרית של הצעד הזה היא הגברת התלות בייבוא ולכך יש השפעה על כל חוליות השרשרת, ממש עד לצרכן הפרטי.

60 שניות על כוספא

מפולי סויה מפיקים שמן לתצרוכת בני אדם וכתוצר לוואי ממיצוי השמן נוצרת הכוספא. אלה עשירות מאוד בחומצות אמינו ובחלבון – בכוספת סויה אחוז החלבון נע בין 48% בכוספה מקולפת ובין 44% בכוספא לא מקולפת, שכן הקליפה אינה מכילה חלבון. הכופסא המקולפת עוברת קליה, קירור, ייבוש וגריסה והיא משולבת בתערובות מזון למשק חי, באחוז ניכר עבור עופות ובתמהיל נמוך יותר לבקר וצאן.   

מחיר כוספת הסויה נקבע בבורסת הסחורות בשיקאגו ויש להוסיף לו תוספת של פרמיית ייבוא. מחיר הכוספא תנודתי מאוד ומושפע ממגוון גורמים רחב, שחלקם כמו מזג האוויר, אינם בשליטתנו.

בחמישה החודשים האחרונים של 2020 עלו מחירי כוספת הסויה והעליות ממשיכות גם לתוך השנה הנוכחית. תקופת הקורונה פגעה פחות במחירי הסויה משום שמלחמת הסחר בין סין לארה"ב (שהחלה במאי 2018) הביאה למחיר נמוך יחסית של הכוספא. אלא שב-2019 החליטה ארה"ב, המובילה יחד עם ברזיל את ייצור הסויה העולמי, לזרוע פחות סויה כדי לדלל מלאים ולהביא לעליית מחירים. בינתיים כוספת הסויה הגיעה למחיר חסר תקדים במרץ 2021 של 620 דולר לטון.

קצת היסטוריה על שוק כוספת הסויה בישראל

הכוספא היא הקשר בין מפעלי השמן למכוני התערובת. למעשה פולי השמן מכילים 18% שמן, כך שלמעשה התוצר העיקרי של מפעלים לייצור שמן צמחי הוא הכוספא. לא פשוט להתנהל כלכלית נכון כמפעל בתחום בישראל, דיני הכשרות מחייבים עצירה מוחלטת של המכונות לפני כניסת השבת והחזרתן לעבודה בצאת השבת ולהשבתה הזו עלויות גבוהות וגם מחיר כלכלי כבד. אם נוסיף לזה את השוק התחרותי, היכולת לייצר זול יותר בחו"ל כחלק מתהליך הגלובליזציה שהביאה גם לגל סגירת מפעלי ה-low-טק וירידת הגנות הגבוהות על ייבוא כוספא, האטרקטיביות של השארת המפעלים בארץ ירדה משמעותית. אחרי שבשנות ה-90 פעלו בישראל 6 מפעלים שייצרו שמן וכוספאות: 3 בפתח תקווה (אוליבקס, ט.ב., מפעל עץ הזית), 2 בחיפה (שמן חיפה ומילומור) ו-1 באזור התעשייה עד-הלום (יצהר שהפך לימים ל-ט.ב.), נותרנו כאמור, עם מפעל ישראלי יחיד.