כל נקודת ניצולת מזון שווה 40 אלף ש"ח! - איציק מיכאלי - מנהל הכספים

בלהקה של 80,000 עופות, כל 0.1 בנצילות מזון שווה ערך ל-40,000 שקל

כשזה נוגע לתערובת לניצולת המזון יש משמעות גדולה יותר לרווח מאשר להנחה במחיר התערובת. השורה התחתונה ברורה: הפרש של 0.1 בניצולת המזון בלהקה של 80,000 עופות מתבטא בחיסכון של כ-37,600 שקלים

מאת איציק מיכאלי, מנהל כספים קבוצת תדמיר

אם יש משהו שמאפיין את תרבות הצריכה בחיים המודרניים הוא מודעות לאיכות. אנחנו כבר לא קונים סתם, אלא עורכים קנייה מושכלת שכוללת סקר שוק ומנסים להגיע לבחירה מיטבית. כבר מזמן הבנו שלא בהכרח המחיר קובע, כי אם הערך, או באנגלית – value for money. למשל תקופת הקורונה ועידן התקשורת מרחוק, היו זרז עבור לא מעט אנשים לקניית מחשב. אם גם לכם יצא לקנות, בוודאי תסכימו איתי שמעבר לשירות, לאמינות ולמחיר שמציע הספק, למפרט הטכני של המחשב יש תפקיד חשוב בקבלת ההחלטות. לכן נתונים כמו קיבולת אחסון, גודל זיכרון, מהירות מעבד וכו', יהיו חלק מההשוואה והבחירה. הרעיון הוא למקסם את הקניה, בוודאי כשמדובר בהוצאה לא זולה.

איך כל זה קשור לתערובת? ובכן, בדיוק כמו שבקניית מחשב לא רק המחיר והשירות משחקים תפקיד, כך גם ברכישת התערובת, ישנם עוד מאפיינים לא פחות חשובים מהמחיר – החל מליווי ותמיכה מקצועית, דרך אמינות ועד לתוצאות המקצועיות של הגידול. דווקא למאפיין אחרון זה יש משמעות רבה לביצועי הגידול ואלה מתרגמים לכסף, למעשה לא מעט כסף עבור המגדל.

מדד נצילות המזון ושורת הרווח

בואו נדבר על אחד מהנתונים החשובים ביותר בגידול עופות פטם ותוצאה כלכלית (מקסום רווח) – מדד נצילות המזון.

אין ספק שעבור המגדל, עוף שגדל מהר יותר ואוכל פחות מתבטא ברווח. זה בדיוק מה שמודד מדד נצילות מזון, מדד שמבטא את יעילות ההזנה של העופות. ניקח לדוגמא שני גידולי עופות, האחד לפי מדד נצילות מזון 1.6 והשני 1.5. העוף שבגידולו מדד הנצילות עמד על 1.6, אכל בממוצע 1.6 ק"ג תערובת לכל ק"ג חי שהוסיף למשקל. העוף שבגידולו עמד מדד הנצילות על 1.5, אכל בממוצע 1.5 ק"ג תערובת לכל ק"ג חי שהוסיף למשקל. אם העופות של שני הגידולים שווקו באותו משקל שיווק, ברור שמגדל העופות השני הרוויח יותר, משום שהוא חסך 100 גרם תערובת לכל ק"ג חי, בלהקות של עשרות אלפי פטמים, ובוודאי בגדולות יותר, המשמעות הכספית של החיסכון היא דרמטית (ראו טבלה 1). בשורה התחתונה החיסכון בכמות התערובת מתבטא באופן משמעותי בחיסכון כספי, בוודאי בתקופה בה מחירי התערובות נמצאים במגמת עלייה. במילים אחרות, כשמחיר התערובת עולה, חשיבות היתרון הכספי שמעניקה ניצולת מזון גבוה, עולה גם הוא.

טבלה 1: רגישות החיסכון הכספי למגדל פטם כפונקציה של חיסכון של 0.1 במדד יעילות המזון

תערובת קבוצת תדמיר – מובילה בניצולת מזון במשק

מנתונים פנימיים של מכון התערובת של קבוצת תדמיר עולה שהקבוצה הינה מהמכונים המובילים בארץ, אם לא המובילה, במדד נצילות המזון בשנים האחרונות. כדי לסבר את האוזן, בשנה האחרונה, קבוצת תדמיר היתה בפער של כ- 0.13 מול ממוצע מכוני תערובת אחרים (הנתונים שמורים במערכת). המשמעות היא חיסכון של בין 6% ל-8.5% בשנה האחרונה. מאידך, לעיתים יש פער, שלילי או חיובי, בין מחירון קבוצת תדמיר למחירוני מכוני תערובת אחרים בכ-1.7% עד 2%. משתמע מכך שהחיסכון בכמות התערובת להזנת העופות היה גבוה פי 3 (2% לעומת 6%) עד פי 5 (1.7% לעומת 8.5%) לטובת תערובת תדמיר.

כלומר, לקוחות הפטם של קבוצת תדמיר הרוויחו בשנה האחרונה, הרבה יותר ממקביליהם מגדלי הפטם שרוכשים תערובת במכונים אחרים, גם אם מחיר התערובת היה מעט נמוך יותר אצל המכונים המתחרים. הסיבה להפרש היא ניצולת המזון הטובה יותר שתערובת תדמיר מאפשרת.

לסיכום: לא שופטים תערובת לפי המחיר, אלא לפי הניצולת

מגדלים רבים נוטים למדוד את התערובת לפי מחיר התערובת, אך זהו מדד חלקי. החיסכון האמתי מתבטא ביעילות המקצועית וזו נמדדת באמצעות מדד נצילות המזון. לנצילות המזון יכולה להיות השפעה רבה יותר מהפרשים במחירי התערובת בין הספקים השונים.

קבוצת תדמיר מתגאה בשנים האחרונות במדדי נצילות המזון מהנמוכים ביותר בין מכוני התערובת. הנתון הזה שווה לציבור מגדלי הפטם הרבה מאד כסף, העולה פי כמה על הפרשי המחיר במחירי התערובת. הסלוגן על המשאיות שלנו שמגיעות אליהם למשקים: "איכות ללא פשרות", מתבטאת בין היתר, בחתירה שלנו ליעילות מדדי הגידול בעקבות הזנה של בעלי החיים בתערובת האיכותית שלנו ובשמירה על פער איכותי מול המתחרים.

אתם המגדלים, מוזמנים להתייעץ עם הגורמים המקצועיים של קבוצת תדמיר שמלווים אתכם, תבקשו שיראו לכם איך למצוא את מדד נצילות המזון של הגידול שלכם, במטרה לייעל את הגידול ולמקסם בו רווח. תכלס זה שווה הרבה מאד כסף.