Skip to main content

עליות מחירים גם בשל ההתייקרות ההובלה הימית - אלון אודסה - מנכ"ל החברה הירושלמית למספוא


eggs_news

 

עליות מחירים גם בשל התייקרות ההובלה הימית

עליות במחיר ההובלה נרשמות כבר לאורך תקופה ארוכה, אך הן נספגו על ידי היבואנים. הוצאות השהיה הגבוהות בשל העומס בנמלים הן הקש ששבר את גב הגמל – צפויות עוד עליות מחירים

מאת: אלון אודסה, מנכ"ל החברה הירושלמית למספוא

נושא ההובלה הימית, שמעולם לא זכה באור זרקורים, עולה לאחרונה קצת יותר בתקשורת, בעיקר בשל התאוצה שקיבל התחום בתקופת הקורונה עם העלייה במסחר המקוון. השנה האחרונה אופיינה בגידול חד בשינוע סחורות דרך הים, גם בשל השבתת חלק מקווי התעופה, מה שכמובן הוביל לעליית מחירי ההובלה הימית. הענף העולמי סובל מלא מעט בעיות, כולל מחסור בנפח פנוי להובלה באניות צובר וקונטיינרים, בעיות לוגיסטיקה שונות ומפער שנוצר לאחר שנים של הזנחה בתשתיות ובהשקעות בנמלים. המצב צפוי להמשיך גם לאורך שנת 2021, בוודאי כפי שהדברים נראים כרגע.

מה שטוב לתחום התובלה הימית בהחלט לא טוב ליבואני חומרי הגלם, למכוני תערובות ומרכזי המזון. היבואנים הישראלים מתמודדים כבר יותר משנה לא רק עם עליות מחירים רצופות של חומרי הגלם ועליות מחירי התובלה הימית, אלא גם מעלויות נוספות משמעותיות ספציפיות לישראל – עלויות שהיה בנמלים.

רשימת האניות הממתינות בנמל חיפה נכון ל-2.6.2021

רשימת האניות הממתינות במספנות ישראל נכון ל-2.6.2021

 

רשימת האניות הממתינות ברציף דגון נכון ל-2.6.2021

נמל אשדוד תמונת מצב 2.6.2021

המצב בנמלי ישראל הוא לא פחות משערורייתי ולא ממש צפוי להשתנות בקרוב. מבט חטוף ברשימת האניות הממתינות להיכנס לנמל ישראלי לפריקה מגלה רשימה ארוכה של אניות שנמצאות בהמתנה לכניסה לרציף לפריקה. הרשימה המעודכנת נכון ל-2.6.2021 כוללת 59 אניות לפריקה של מטען כללי ותפזורת, כלומר לא כולל אניות המכולות:

נמל אשדוד, 21 אניות ממתינות, המתנה ממוצעת של כ-4 שבועות

מספנות ישראל, 23 אניות ממתינות, המתנה ממוצעת של כ-4 שבועות

נמל חיפה, 11 אניות ממתינות, המתנה ממוצעת של כ-4 שבועות

נמל דגון, 4 אניות ממתינות, המתנה ממוצעת של כ-7 ימים

הנתונים האלה מתרגמים לכסף והרבה מאוד ממנו. למעשה הם מעלים מהותית את מחירי ההובלה הימית, מעבר להתייקרות הגלובלית. לפי הנתונים הרשמיים המפורסמים בישראל, בחצי השנה האחרונה עלו מחירי ההובלה הימית בכ-25% ולאורך השנה נרשמה עליה של כ-80%.

אלה לא נתונים על הנייר, הנה דוגמא להזמנה שלנו ששולמה במלואה באפריל. הגיעה על האנייה Petra לנמל ב-14.5, במשך 13 ימים עד ה-27.5 חיכתה לעגון ברציף ונפרקה במשך 3 ימי עבודה לא כולל שבת, בה אין משמרות. רק על העיכוב הזה, שהוא יחסית קצר, תוספת התשלום עמדה על 85,011 אלף דולר. אך היא אינה מביאה בחשבון שאת הפריקה והשיווק ללקוחות נבצע בעיקר ביוני במקום במאי, מה שגורם להפסדי מימון ופוגע בתזרים הכספי של היבואן. היבואנים כבר לא יכולים לספוג את ההפסדים האלה גם ובעיקר משום שאין שום צפי לשינוי לטובה.

זמן ההמתנה בישראל מסב לא מעט נזקים, מעבר לעלות עיכוב הסחורות, עבור אנייה גדולה עלו דמי השהיה מ-10,000 דולר ליום למחירים שנעים בין 20,000 ל-30,000 דולר ליום. להמתנה יש גם נזק היקפי מצטבר משום שההמתנות הארוכות גורמות לחלק מבעלי הספינות לסרב להגעה לישראל, מה שגורם לאלה שמגיעים לישראל לדרוש סכומים שעד לפני שנה היו נראים אסטרונומיים על גבול המדע הבדיוני. בעולם התחרותי של שנה שעברה דמי העיכוב מעולם לא היו מגולמים במחיר, אך זו אינה פריבילגיה שיכולים היבואנים להרשות לעצמם, משום שהעלות מצטברת ממש כמו ריבית דריבית.

הסיבות להמתנה בנמלים הישראליים רבות, החל ממספר מצומצם של נמלים, עבור בניהול לא נכון, וועדי עובדים חזקים, מחסור בעובדים מיומנים ועוד. כמובן שגם למלחמה מול עזה במאי היה אפקט, אך נראה שהוא תחום לעת עתה. אבל לעיכוב הזה כאמור יש מחיר גבוה, עליות דמי העיכוב הפכו כבדות מאוד ומשום שאין תחזיות לשינוי באופק, אין מנוס מלהעלות את המחירים, עלויות שיגולמו גם במחירים שמשלמים המגדלים.